• shikma nachman

המלחמות ה(לא) קטנות

מלחמות פנימיות יכולות להתעורר כאשר אנחנו כועסים או לחוצים או מוטרדים הרגש נמצא בתוכנו. הסביבה יכולה לשקף את הרגשות שלנו כמו מראה, בדיוק כפי שאם מישהו יחייך אלינו- אנחנו נחייך אליו חזרה. כאשר אנחנו חווים רגשות לא פשוטים הסביבה והאנשים הם רק השחקנים שמופיעים בהצגה שלנו.

המלחמות הפנימיות שלנו הם מלחמות לא קטנות. בזמן שאנחנו כועסים, מקנאים או מרגישים אשמים כולם מעצבנים אותנו. לפעמים נדמה שבשביל מלחמה קטנה כזאת אנחנו מוכנים לשלם בנפש. לפעמים כדי לא לשמוע את הקול הפנימי שלנו נלחם בעצמו - אנחנו מוכנים לשלם גם במשפחה וחברים. מכירים את האנשים שהם "לא בסדר"? "מעצבנים"? "חצופים"? אנשים שיתאימו להגדרות האלו הם האנשים שמייצגים רגשות שאין לנו איך להתמודד איתם. למעשה מדובר ברגשות שלנו, לא בהם.

לרוב התחושות האלו כלפי הסביבה הם תוצר של תהליכים פנימיים שלנו.

הצלחה היא תוצר של הרבה משתנים: זמן, אנרגיה, רצון ומוכנות להתחיל. הבסיס להצלחה הוא להבין מהי המלחמה הקטנה שאנחנו מנהלים עם עצמנו. לפעמים המלחמה היא מול קרוב משפחה, הבוס או החבר הכי טוב, ולפעמים המלחמה היא עם האוכל.

אבל אם נסתכל רגע טוב טוב פנימה- מי מנהל את המלחמה הזאת?

אנחנו מנהלים את המלחמה הזאת עם עצמנו...בואו נעשה שלום, קודם עם עצמנו, ואז עם האוכל בצלחת, החברים והמכרים.

אותו הדבר ביחס שלנו כלפי אוכל. כאשר אנחנו נסערים המצב התודעתי שאנחנו נמצאים בו הוא ש"הכל לא בסדר", במצב כזה אנחנו עשויים לאכול מזונות לא בריאים או בכמות לא נכונה. אכילה רגשית לרוב מקבלת תירוצים כמו "היה לי יום קשה" או "מגיע לי לפנק את עצמי". אנחנו הרבה פעמים אוכלים במקום להרגיש, לועסים במקום להתמודד.

ההתמודדות עם הרגשות שלנו היא הפתרון האולטימטיבי. שיחה כנה היא גם פיתרון מצוין להתמודד עם אכילה רגשית. כמו כן מודעות עצמית. יש הרבה דרכים לחוות ולבטא את הרגשות. ניתן להיעזר בכתיבה, ציור, פיסול, ואפילו שירה.

שתפו אותי

איך הייתם רוצים שיראו מערכות היחסים שלכם עם האוכל שלכם?

האם זאת יכולה להיות מערכת יחסים של שיתוף ברגשות?

האם יש מקום להשקעה וכבוד הדדי?

החופש לבחור בבריאות

תזונה | כוח | מוח

חופש פיזי ומנטלי

‏nutrisport.co.il

🦋

1 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול