אף אחד לא לועס עבורנו, אין טריק שיתאמן בשבילנו. יש לנו חופש לבחור בבריאות. וגם אם אנחנו בוחרים שלא לעשות כלום- זאת בחירה שלנו. הדרך שלנו להגיע לשלווה, או אפילו לפיסת שלווה היא עשייה, חוויה ובחירה בדרך שמניחה את הדעת עבורנו.
חודש דצמבר היה חורפי השנה, וחוץ מגשם ותה ג'ינג'ר זכיתי לעשות שיחה חשובה. וקיבלתי מחבר הודעה מעניינת עם שאלה שגרמה לשנינו לחשוב: "אם יש חופש בחירה ואני בוחר לא בריא - אז.... מה הרעיון פה?" מרליס, חבר של סלע ושלי הוא יוגיסט רקדן ופילוסופ של מסעות טיפוס. לא מזמן עקבתי אחר בלוג מעולה שלו. מרליס שאל שאלה קשה. הוא בעצם מדגיש שאם יש חופש "איפה המסגרת פה?!?".
נעשה רגע סדר
הפוסט הזה הוא לא מתכון לפשטידת מוח, אבל יכול בהחלט לטגן את המוח למי שלא רגיל לפילוסופיה. אחד מקורסי הבחירה האהובים עלי בתואר הראשון היו פילוסופיה של המדע, מרתק.
אחרי השיחה, הסכמנו שחופש הוא בשלות והסכמה לבחור להיות במסגרת, אנחנו יכולים לבחור נכון מבלי להוכיח לעולם בכל רגע שיש לנו חופש לבחור גם אחרת. ויותר מכל, החופש התודעתי הוא היכולת לפרוץ את הגבולות שחשבנו שיש לנו.
משם נולד כוח- מוח, הצעד הבא לאנשים שרוצים לחקור את המרחב האינסופי של הפוטנציאל.
נעשה לעצמנו רק טוב אם נצעד קדימה. הלוגו של החופש לבחור בבריאות עשה מסע ארוך, התחיל כגרפיטי שעשיתי על מבנה יביל, אי שם בדרום, בשירות הצבאי שלי. הייתי מאמנת כושר קרבי בבסיס של מודיעין שדה, ליד צאלים. צילמתי תמונה של הגרפיטי למזכרת בזמנו, אבל לא חשבתי שהתמונה תעבור עריכה במחשב לכדי לוגו של העסק שיהיה לי.
בהמשך יצרתי צורה של פרפר מפירות וירקות, המשכתי בעיצוב דיגיטלי עד שהגעתי לנקודה שהייתי מרוצה.
הפרפר הזה התחיל כגולם ב2014. עד שנולד לו פרפר יותר פשוט. זה בא עם הטקסט החופש לבחור בבריאות. עם הזמן יצרתי גם גרסה לועזית NUTRISPORT
פתחתי קבוצה לחברים שמגדירים את עצמם כשוחרי בריאות- קראתי לקבוצה "מקדמי בריאות במשפחה". המשכתי לעבוד כדיאטנית ומאמנת כושר ולהעלות כל שבוע פוסט עם טיפ בריא. כאשר רופא המשפחה שלי ביקש ממני כרטיס ביקור הבנתי שצריך לחשוב "מה הלאה?". התחלתי לעבוד כעוזרת מחקר שבודק את הקשר בין סוג הפעילות הגופנית וזיכרון. ונחשפתי לספר מדעי שמציג עובדות מוכחות שיש אימון שניתן לעשות על מנת לשפר את הזיכרון. לא מדובר על תשחצים או לימוד שפה, אלא שימוש בחושים כמקפצה.
החלטתי להיות הראשונה שמביאה את התחום הזה מתיאוריה לפעולה. ויותר מזה- שכללתי את התרגילים של הספר מסטטיים ובישיבה לדינאמיים ובתנועה. התחלתי לכתוב מערכים ותרגולים של כוח מוח. במקביל חשבתי רבות על הדרך הגרפית לתאר "כוח - מוח", ולא משנה איך סובבתי את זה התוצאה היתה לא משביעת רצון. מוח לא מעורר תיאבון, נתפס כמשהו סטטי ואף אחד לא עושה קישור אסוציאטיבי בין מוח ותנועה. שילמתי למעצב גרפי כי הניסיונות שעשיתי לבד לא הספיקו, לא התקדמתי עם הסקיצות שהוא הציע.
הייתי מאוהבת בתהליך. החלום היה יפה יותר מהמציאות. בכל פעם שישבתי על סקיצה השלתי את עצמי שהיא תהיה האחרונה. ובאותו הזמן משהו בי לא רצה את התוצאה. חיפשתי כל כיוון שנראה "כמו" הגרפיטי שציירתי על החומה, הרעיון הראשוני שהסיר מעיני שינה.
על אף שהמוח הזה היה ביטוי גרפי מופשט ומקורי- הוא לא שידר את הערכים של המותג שלי. שקלתי לוותר, הייתי במבוי סתום: היה בצק לחלה, אבל תנור לא היה.
נהניתי לשחק בבצק אחרי העבודה, אבל לא שמתי לחם השולחן מהתחביב הנפלא. מושלם זה לא כלכלי, צריך לצאת עם זה ולהעיז. אבל לא יכולתי לעשות את הצעד, פשוט נהניתי לעצב את כל האפשריות בעולם.
זה הרגיע אותי.
ואז חשבתי על המשחק מילים יפה piece of mind, כמוטיב חוזר של השקט הנפשי שאימון כוח מוח נותן לנו :) הייתה לי מחשבה לכתוב עם שגיאת כתיב peace (לעשות סוג של שלום עם המחשבות- אבל זה היה קצת יותר מדי סיפור בתוך סיפור.
מרוב כמיהה לצאת מהקופסא קיבלתי מוח בתוך פשטידה. לא קוגל שאוכלים בהנאה, כזה שעושה בחילה. רציתי לבטא שקט נפשי- זה קיבל כיוון קצת טיפשי. אכלתי לעצמי את הראש שזה בעצם ריפוי בעיסוק ואחרי הטראומה הראש שלי דפוק. בדיעבד אני יכולה לומר שלא הייתי מוכנה להגשים את החלום של כוח מוח.
רז כבר נולדה, ובזמן הפנוי שלא היה לי ישבתי על הלוגו. נעמי, חברה טובה ויקרה מהתיכון, מעצבת גרפית מוכשרת והציירת הכי מדויקת שאני מכירה - גילתה סבלנות אין קץ בתהליך בניית הלוגו. נעמי למדה איתי עיצוב גרפי בתיכון, מעצבת במקצועה והאדם שדעתו הכנה חשובה לי מכל, נעמי קיבלה ממני במשך שנתיים עשרות גרסאות ללוגו.
בהמשך גם התייעצתי עם עופר, חבר ילדות של סלע. עופר היום מנהל פרויקטים של בתים ואלוף העבודות בעץ. הפירות שעל הפרפר הבשילו, הצלחתי להקשיב לסך הדעות של חברים, משפחה, נעמי ועופר.
זה הלוגו של המותג שלי! הלוגו שמתאר את החזון שלי בצורה הכי מדויקת.
עשיתי את זה! שחררתי את הפרפר :)
לקח לי בטוטל 5 שנים לעצב את הלוגו הנכון שמתאר את הערכים שרציתי:
הפרפר- חופש פיזי ומנטלי
גוף הפרפר מורכב מחצים שהתנועה שלהם היא קדימה ולמעלה
חץ- חד ממוקד, מוח חד. איש החץ נראה יציב וחזק בהשראת גופו של סלע (חץ בלב).
צבעוניות ב Nutrisport- מגוון תזונתי, צבעים, טעמים, צלילים, מקצב, מרקם, משחק, כיף, חופש מתוך מגוון, ג'ונגל, ריקוד, מסיבה.
הצבע הירוק- בריאות, רוגע, אופטימיות, חיוביות, הצלחה, רוגע, התמדה, וצמיחה אישית.
הצבע הכתום- אש, תנועה, אנרגטיות, עוצמה מנטלית ומוטיבציה.
הצורה הסימטרית- סימטריה ואיזון באימונים ובתזונה.
האם יש עוד משהו בלוגו שלא כתבתי?
מסתתרים פנים של רז בכנפי הפרפר. הרעיון היה- השיח התמידי בנינו לבין עצמנו, דואליות סביב בחירה. המסקנה היא- לא משנה מה נבחר, כי הרבה לפני תשובות. יותר חשוב לשאול שאלות נכונות .
ונחשו מה?
זה בכלל לא הלוגו שיש לי היום.
זה כבר סיפור אחר