החיים מלאים במאבקים, חלקם מוצדקים וחלקם פחות.

לפעמים במקום לממש את הכישרון שלנו- אנחנו נאבקים, וככל שהמאבק גדול יותר, כך מפסידים יותר. מפסידים זמן, אנרגיה ומשאבים נפשיים.בדיוק כמו מאבק מתמשך במשקל. יורדים ואז עולים וזה פשוט נמאס! לשאול את עצמנו "האם לצאת לאימון או לוותר

 

מה היה קורה אילו אורח החיים הבריא היה חלק מאיתנו? חלק מתהליך החשיבה שלנו? 

המאבק שואב מאיתנו המון.

 

למה לנו להשקיע כל כך הרבה אנרגיה במאבק? ראשית, היתרון הרגשי של מאבק הוא הכעס, שנותן לנו המון עוצמה. שנית, כאשר אנחנו נאבקים- אנחנו לא לבד. יש עוד הרבה אנשים כמונו שגם נאבקים בדברים שאנחנו נאבקים. אנחנו אמנם לבד עם הבעיה, אבל אנחנו לא לבד עם המאבק בבעיה מהסוג הזה. תחושת השייכות הזאת עשויה להיות שווה את הסבל שכרוך בה. למשל, הרבה אנשים מתקשים להפסיק לעשן. אבל לפחות אנחנו לא היחידים שמזילים ריר כשמישהו מעז להדליק סיגריה לידנו.

כאשר אנחנו נאבקים- זה תמיד אותו מאבק. אבל, ברמה ההתנהגותית, יש משהו אחר שאנחנו פטורים ממנו- יציאה מאזור הנוחות. כי לעשות משהו *חדש* ושונה יכול להיות כרוך בלחץ ובחוסר נעימות. מי רוצה להחליף רכב 3 פעמים בשבוע? זה לא נוח, זה לא כל כך בטיחותי ואפילו זה יכול להיות מעצבן. זה כמעט אותו דבר כמו להתרגל כל פעם למשפחה אחרת או לבעיה אחרת בחיים. צריך לקחת בחשבון שלא הכל ילך חלק ואולי נעשה טעויות, אבל יציאה מאזור הנוחות היא סיכוי ממש טוב להצליח כי אשכרה מנסים.

שחרור המאבק ויציאה מאזור הנוחות עשוי להיות גם מרגש. בנוסף לכך, הדרך האפקטיבית ביותר לשמור על בריאות המוח שלנו היא לעשות דברים חדשים. התייעלות וחיסכון בזמן יכולים להיות משעממים בטווח הארוך. בדיוק כמו מאבק חוזר ונשנה עם אותה בעיה. לכן, שווה לנו לחרוג מהמנהג האנושי שלנו: להיאבק תמיד באותו מאבק, להיאבק תמיד באותה דרך, לחזור תמיד לאותו מקום, לישון על אותו צד, לומר את אותם דברים ולהרגיש את אותם רגשות.

אז לקראת השנה החדשה- *בואו נבחר מאבקים חדשים או דרך חדשה לצלוח אותם*.
כי כל מה שמלהיב ומרגש- טוב למוח שלנו. בואו ננסה לעשות קניות כל פעם במקום אחר. נכון, אנחנו עשויים לשלם יותר וזה יכול לקחת יותר זמן. וכולנו יודעים שמי שצובר ניסיון מצליח בסוף למצוא את הדרך הכי קצרה בין המדפים של הירקות והקופה. אבל כל מי שרגיל להיאבק בזמן יודע שהמאבק הוא סך הכל הסחת דעת מהדבר האמיתי- אנחנו.

מה היה קורה אילו היה לנו האומץ להיות פתוחים לשינויים? פתוחים לכישרון שחבוי בנו, לשליחות שלנו וליכולת האינסופית שלנו ליצור ולתת. כל זה אפשרי אם נחווט מחדש את המחשבה שלנו- וזה מה שאימון כוח מוח עושה. מאמן את הגוף והמוח כך שמתחזקים מנטלית, פיזית ורגשית. אפשר ורצוי להמשיך להיאבק בפיתויים- אבל אפשר גם להוסיף עוד מימד של שליטה. יש בידנו יכולת לתרגל ולאמן את עצמנו עם מחשבה שתכניס אותנו לאורח חיים בריא.

הקסם כאן הוא החיבור של המשפט החיובי לתנועות- המילים מחלחלות לתודעה ואנחנו זוכים להשקיע בעצמנו, בגופנו ובמוחנו. מחמאות שחוזרות על עצמן שוב ושוב הן מאוד עוצמתיות, בנוסף השמירה על החוקיות של מילה לכל יד ורגל היא אימון מוחי בפני עצמו. התרגול מעסיק את המוח תוך כדי תנועה ויוצר עיניין באימון. מי לא אוהב להרגיש מצוין? חזרה על המילה "הצלחתי" היא הניסוח הכי משכנע עבור המוח שלנו. אין צורך לתהות ולדמיין תרחישים- ההצלחה הזאת כבר שלנו משום שהיא כבר קרתה.

מי מסכים עם המשפט? "מי שרוצה להגשים חלומות צריך קודם לחלום אותם"'

מה המאבק הקבוע שלכם? שתפו אותנו :))