במהלך התואר סלע עבד בהדרכת נוער בביכורה וכמדריך ב"אחריי לדרך" (קידום ופיתוח מנהיגות בקרב נוער אתיופי). ״במסגרת ההתנדבות האלו יצא לי לחנוך נוער וילדים עם צרכים מיוחדים תחת הנחייה צמודה של אנשי מקצוע. חוויות אלו העשירו אותי מאוד הן ביצירת קשר אמפטי עם האחר והן בצוהר שהן סיפקו לי לעבודה הטיפולית". כמו כן סלע הקדיש זמן לכושר, לריצות והתנדב כסטודנט בפרויקט איילים (עמותה חברתית ציונית).

העבודה עם נוער בסיכון קסמה לסלע והוא התחיל לעבוד כמדריך בכפר הנוער נירים ולטפח תחביבים נוספים כגון טיפוס. סלע המשיך לפתח את הקריירה החינוכית וכיהן כמנהל פנימיית מצפה ים, תפקיד משמעותי אך לא מתגמל מבחינת שיפור והתקדמות החניכים בתהליכים חינוכיים, אך סלע חש תחושת שליחות. ”מבחינתי מדובר בשליחות ערכית ובניסיון היום יומי לראות את הגרעין החיובי באדם”. סלע השתוקק לחולל שינוי ולכן פנה ללימודי תואר שני בניהול מערכות חינוך.

​

עבודת הגמר של סלע בתואר שני עסקה בקשר בין טיפוס להעצמה: “כאשר מתחילה להיווצר תחושת מסוגלות, ניתן לרתום אותה לאתגרים שונים של התמודדות. שהרי בחיים כמו ברכיבה על אופניים... אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה!”. וללא ספק גם לסלע לא היה קל בעבודה עם הנוער, הוא היה מפרק את כל התסכולים שלו בעזרת אימוני טיפוס מפרכים.