• shikma nachman

life- work balance

אנחנו רוצים לממש את עצמנו בעבודה או בלימודים. אבל מה לגבי החיים האישיים? רובנו נעשה הרבה כדי להתקדם מקצועית - גם אם זה פוגע בנו בריאותית. מוסר העבודה שלנו גבוה להפליא, כי זאת הדרך הישראלית להמריא.

1. הבעיה- יש רק 24 שעות

"לפנק, לפנק לפנק"

איך נעבוד סביב השעון? אם אנחנו חולים ביום ראשון?

איך ניתן הספקים? אם השרירים שלנו מכווצים?

איך אפשר לעבוד כשהגוף מתוח? וחיים על תרופות לשיפור מצב הרוח.

אנחנו רווים במשימות, לחץ, עבודה ונסיעות. התכתיב החברתי והצורך ליצור ביטחון כלכלי מובילים לעומס שעות עבודה, מחסור בפנאי ובעקיפין לפגיעה בבריאות והגדלת הוצאות.

אשליית השפע גורמת לנו לרצות עוד ולהרגיש שזה אף פעם לא יהיה מספיק. סביר שנהיה מתוסכלים אם אנחנו משקיעים את הזמן שלנו בקניית בגדים במידה שקטנה עלינו. הבחירה שלנו לא חייבת להיות ארון נוצץ ומלא וחוסר חשק ללבוש שום דבר. שווה לעשות טבלה ולראות איפה אנחנו משקיעים הכי הרבה שעות- לנסות לראות מה אפשר לעשות :)

2. להיות או לא להיות?

להיות בדיכאון או לקחת כדור? יש גם דרך שלישית. במקום כדורים נגד דיכאון אפשר לקחת כדור כדורסל, כדורגל או טניס. לצאת להליכה, לשחות או לצאת עם חבר לנסיעה באופניים. ככל שיהיו סביבנו יותר מעגלים חברתיים של כושר- אנחנו מגדילים בחיינו את האושר.

הימצאות בחברה טובה למוח. מכיוון שאנשים אינם צפויים המצאות בחברה מחזקת את הקשרים העצביים. היתרון של ספורט בקבוצה הוא שהופכים להיות חלק מקהילה. אם מישהו לא מגיע לאימון הקבוצה תשים לזה לב באופן אישי - יש יתרון לביצוע פעילות גופנית שמערבת קשר אנושי. חברה יוצרת הרגשה טובה, זה מרגיע וכיף ויש הקשבה. קבוצה מדרבנת אותך וגורמת לך להרגיש שאתה מוכרח- ואז אתה מגיע ומרגיש שייך.

כולנו בסירה אחת

ליזום מפגשים היא פעולה שלא באה בקלות. גם לפני הקורונה היה ניתן לשים לב שיש אנשים שפשוט לא יוזמים מפגשים. חלקנו לא רוצים לקבל דחייה וחלקנו מפחדים רגשית מהחשיפה. מפגשים חברתיים הם מרכיב חשוב בחיים האישיים, מומלף לשלב מפגש חברתי כחלק מאימון או אמנות או גינון. אפשר ליצור קהילות שונות סביב תחביבים שונים. להמשיך להציע לאנשים שאוהבים כושר באותו סגנון וליצור בינינו לבין חברנו יחסי אמון. הרי כולנו בסירה אחת- כולנו תלויים זה בזה.

2. איך מאזנים?